Slogen
אודות
תחומי פעילות
מה חדש
פרסומים
החברה הערבית

מדינת ישראל מענישה את אזרחיה הערבים על מחדליה 

 מאמר מאת: אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה


הגם שהממשלה הקודמת פגעה לא מעט במיעוט הערבי ולבטח גרמה לו לחוש מאויים יותר, היא גם עשתה מאמצים לקידום שילובם של האזרחים הערבים בכלכלה. מאמצים אלו החלו לתת פריים בשורה של תחומים ובהם קידום תחבורה ציבורית, שיפור תשתיות, קידום תכניות מתאר, תכניות לשילוב בתעסוקה והנגשה להשכלה גבוהה וגם הגברת המאמץ לקליטת ערבים בשירות המדינה.

ניצנים חיוביים אלה יגדעו באחת באם תאושר הצעת התקציב לשנים 2013-2014, שהניח משרד האוצר. לא רק שהדבר יסכל התקדמות חיובית שהחלה מורגשת, הוא אף ירחיב פערים כלכליים-חברתיים – עצומים ממילא - בין יהודים לערבים.

אלא שמעבר לקוצר הראות הן החברתי והכלכלי כאחד, בולט כאן עוול משווע הנוגע למונח "מיצוי כושר השתכרות" כקריטריון לזכאויות והטבות שונות כמו ארנונה, דיור ומעונות יום לפעוטות.

ההנחה הגלומה בקריטריון זה, שפירושו השתתפות של שני בני הזוג בשוק העבודה, היא שאוכלוסיות שאינן עובדות עושות זאת מתוך בחירה. במילים אחרות: יש עבודה ואין רצון לעבוד. על כן ניתן לעודד, גם אם במידה של אגרסיביות, את סרבני העבודה לצאת ולעבוד.

אלא מה? בכל הקשור לאוכלוסייה הערבית זוהי הנחה מופרכת ושגויה. לא סרבנות עבודה עומדת מאחורי שיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב ערבים (בעיקר נשים), אלא הסיבה הפשוטה של היעדר מקומות תעסוקה והיעדר תשתיות תומכות תעסוקה.

עשרות שנים של מדיניות הזנחה ואי-פיתוח עקבית, יצרו מחסור אדיר אזורי תעסוקה ותעשייה ביישובים הערבים או בקרבתם. בהקשר זה צריך רק לפתוח את דו"ח מבקר המדינה מהשבוע שעבר שמצא כי רק 2.4% משטחי התעשייה בישראל נמצאים ביישובים הערבים וכי למשרד התמ"ת אין תכניות עבודה רב-שנתיות לפיתוח אזורי תעשייה ביישובים הערביים. על זה נוסף המחסור בתחבורה ציבורית יעילה בתוך היישובים הערבים ומהם למרכזים העירוניים הגדולים.
במילים פשוטות הממשלה מוסיפה חטא על פשע שכן השימוש בקריטריון מיצוי כושר השתכרות מעניש את האזרחים הערבים המצויים מחוץ לשוק העבודה על מחדליה המתמשכים של הממשלה עצמה.

כל זאת ועוד לא הזכרנו את העובדה שכל משפחה שניה בחברה הערבית היא משפחה עניה (40% מכלל המשפחות העניות בישראל הן ערביות, בדיוק שיעור כפול משיעור הערבים באוכלוסייה). ומכאן, שגזירות אחידות על כלל הציבור, כגון העלאת המע"מ באחוז אחד, העלאת מס הכנסה ב-1.5% לכלל דרגות ההכנסה, מיסוי בריאות על עקרות בית וקיצוץ קצבאות הילדים – כל אלו יפגעו אנושות במשפחות הערביות העניות. ומי בדיוק מצופה לטפל באותם עניים שמצבם הוחמר? הרשויות הערביות ש- 90% מהן מדורגות בארבעת האשכולות הנמוכים?

שילובם של האזרחים הערבים בכלכלה הוא אינטרס של הממשלה ושל כלל החברה בישראל. ניתוחים כלכליים מראים כי חלקם של האזרחים הערבים בתוצר הוא פחות מחצי משיעורם באוכלוסייה. ההערכות הן ששילוב מלא של אזרחים ערבים בכלכלה יניב למשק הישראלי בין 30 ל-40 מיליארד שקל מדי שנה. חשיבה לטווח הארוך מצריכה החרגה של האזרחים הערבים מהחלת קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות, לצד השקעה ממשלתית מסיבית בפיתוח אזורי תעשייה, תחבורה ציבורית ומעונות יום ביישובים הערביים. הממשלה צריכה לבחור בין השקעה אסטרטגית בחברה הערבית- שמהווה את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של המשק הישראלי - לבין הטלת גזירות אחידות שירחיבו את הפערים בין יהודים וערבים, יעמיקו את הניכור של האוכלוסייה הערבית כלפי המדינה ויחזירו את הכלכלה הישראלית כולה לאחור.

המאמר התפרסם בעיתון דה מרקר - לקריאה 

 

עדכונים אחרונים

More updates
Icon מדיניות לשילוב ושוויון
Icon חינוך לחיים משותפים
Icon שיטור בחברה משוסעת
Icon פיתוח כלכלי ותעסוקה
Icon שירותים שוויוניים